ברצף ארוחות החג יש לנקוט בצעדים פרקטיים כדי להישאר שפויים ורזים. להלן מספר כללים ואזהרות: על הקיזוזים, הניג’וזים, ומשוואת הקלוריות. לחיי התחלות חדשות
ענת הראל | תזונה (21.9.2010)
בכל שנה זה קורה לי. ברגע הראשון, אני לא ממש מתחברת למקהלת הקיטורים לגבי מתקפת החגים המזנקת עלינו בימים אלו. כי מה כל כך רע בעוד כמה ימי חופש וקצת זמן איכות עם המשפחה?
הסיומת של המשפט האחרון מסיימת עבורי את אותו ‘רגע ראשון’ קסום ואופטימי, בעיקר מהסיבה ש’זמן איכות עם המשפחה’ זה בערך כמו לומר: חופשת קיט בעיירה הציורית צ’רנוביל.
שתי הסיטואציות עלולות להוביל לאסון שישאיר את חותמו לדורות הבאים. קחו את המתכון המופלא הזה, של בילוי אינטנסיבי עם המשפחה המורחבת, צרפו לו את כל המלכודות הקולינריות האורבות לנו בארוחות החג, וקיבלתם סיבה טובה לחזור לטיפול השבועי אצל הפסיכולוג.
עכשיו אנחנו גם מתוסכלים וגם עם תוספת של צמיג חדש על המותניים.
ברגעים קשים אלו נדרשת ממני פעולה גברית קלאסית! מה זה אומר? שיהיה מאוד נחמד מצדי להיות קשובה ואמפתית, אבל עדיף לנקוט בצעדים פרקטיים מונעי אסון. אי לכך, אני מצרפת כאן מספר כללים ואזהרות, תחת הכותרת: "מבצע: ונשארת שפוי ורזה בחגך".
תכנית הקיזוזים
למי מכם שעדיין לא הפנים- תוכנית הקיזוזים באכילה אינה עובדת! צום במשך שעות רבות לפני ארוחת החג או לאחריה, לא באמת עוזר לשמור על המשקל בעתות של התמודדות עם הרבה ארוחות מרובות קלוריות ואף יותר מזה – מניעת אוכל מהגוף שלנו במשך שעות רבות תגרום לו להאט את חילוף החומרים ואף לפרק שריר בכדי להשיג לעצמו אנרגיה.

איכלו מנת פרי כשעה לפני ארוחת החג כדי למנוע מאיתנו להגיע רעבים לשולחן (צילום: cc by Mr.Thomas)
מה כן נכון לעשות בימים בהן יש ארוחת חג? לאכול כרגיל, רק בכמויות קטנות יותר ומזון קל יותר. למשל: ארוחת צהריים קלה המכילה פחמימות וחלבונים כמו: סלט עוף בליווי שתי פרוסות לחם מלא, או סנדוויץ" טונה/ פסטרמה/ ביצים בתוספת סלט קצוץ.
בנוסף לזה, כשעה לפני ארוחת החג איכלו מנת פרי אשר תספק לגוף שלנו פחמימות וגם תמנע מאיתנו להגיע לארוחה רעבים. כך נוכל לטעום בנחת ממטעמי החג, מעט מכל דבר, מבלי להתנפל על האוכל מורעבים ובעיקר מיוסרי מצפון לאחר מכן.
הדודה מהגיהינום
בכל משפחה יש לפחות אחת כזו, קרובת משפחה מדרגה ראשונה או מדרגה המכונה: "מי בכלל הזמין אותה ולאיזה צד של המשפחה היא בדיוק שייכת?". תפקידה של אותה קרובה (כן, זו תמיד תהיה אישה) הוא לברר אתך את כל אותן שאלות דחופות אותן את מנסה להדחיק כל השנה וכשמדובר בתחילת שנה חדשה, על אחת כמה וכמה.
השאלות המככבות בז’אנר שלה הן: "מה עם בן/בת זוג?"/ "מתי תתחתני?"/ "הילד שלך קצת איטי לגילו, לא?"/ "עלית קצת במשקל לאחרונה?" והן בהחלט עלולות לגרום לכל אישה או גבר שפויים בדעתם לרצות להתאבד ע"י חנק מגפילטע-פיש.
איך שורדים את אותה עוכרת שמחות? אני, באופן אישי, בדרך כלל בוחרת בדרך של תשובות ציניות, שתפקידן להמם ולמנוע את יכולת הדיבור של ‘השטן’ למשך מספר דקות לפחות. ברשותכם, אמנע מדוגמאות ספציפיות כיוון שעוד דקה יום כיפור ויש לי מספיק סליחות לבקש גם ככה…
לנסות לאזן את המשוואה
המשוואה שעוזרת לנו לשמור על המשקל אומרת: מכניסים יותר, אז מוציאים יותר!
אני לא באמת מצפה שתשרפו את כל הקלוריות שהכנסתם בארוחת החג ביום שלמחרת, אבל בתקופה זו, תוספת של פעילות גופנית מעבר לזו שאנו מורגלים בה, תתקבל בברכה ובהחלט יכולה לעזור לאזן את העודף הקלורי.
בתקופת החגים הבאה עלינו לטובה, השתדלו להוסיף במשך השבוע עוד יומיים או שלושה נוספים של פעילות אירובית (אתם בחופש, אז אל תספרו לי שאין זמן!). הליכה מהירה של 45 דקות עד שעה, למשל, יכולה לעזור ובאופן כללי נסו בתקופה זו להיות פעילים יותר. כלומר: פחות ברכב יותר ברגל.
ואם לא עסקתם בפעילות עד היום, יש לי הרגשה שזו תקופה מצוינת להתחיל. בכל זאת שנה חדשה – התחלות חדשות!
התחלות חדשות
איכשהו לצמד המילים הללו יש טעם מר/מתוק. מצד אחד התחלה חדשה מביאה עמה משהו מרענן, מרגש ומלא בהבטחה. מצד שני, הלחץ…. אוי הלחץ! אנחנו רוצים לעשות שינוי אבל נוטים להיצמד ולהיאחז בדפוסים ישנים שאינם בהכרח טובים לנו.
גם אם הדפוס השונה והחדש טוב לנו יותר באופן שצועק למרחוק, אנחנו נוטים לחזור למוכר, הישן והלא כל כך בריא. קצת כמו ילד בן 6 שעדיין נגרר עם שמיכת התינוק שלו: היא כבר מטונפת, מסריחה ובלויה, אבל מעניקה לו תחושת ביטחון.
מה דעתכם, אולי תתנו לעצמכם השנה קצת יותר קרדיט על היכולת לעמוד בשינויים, בעיקר כמדובר בשינוי שאמור לשפר את איכות החיים?
שינויים גדולים ונפלאים ככל שיהיו, מומלצים להגשה במנות קטנות, לפחות בהתחלה.
זה בכלל לא משנה אם מדובר בשיפור הבריאות שלנו, היחסים עם בן הזוג, מקום העבודה או כל דבר אחר, אם נתחיל בצעדים קטנים ומגששים השינוי יהיה הרבה יותר ידידותי למשתמש והרבה פחות מלחיץ. כך, לאט ובהדרגה, צעד ראשון ומהוסס יכול להפוך לריקוד מקסים שישנה את חיינו. ולזה אני קוראת התחלה חדשה!
מאחלת לכולנו שנה נפלאה, שנה שבה לא ניתן לפחד לעצור אותנו.
מתוך הבלוג של ענת הראל באתר סלונה |